ע"פ חוק המקרקעין יש לקבל הסכמתם של 75% מהדיירים בבית משותף לצורך הרחבת דירה. במקום זאת, ניתן גם להשיג רוב של שני שליש מבעלי הרכוש המשותף. בבניית תוספת ממ"ד ניתן להסתפק ב- 60% מהדיירים. עם זאת, במידה וההתנגדות של השכנים אינה סבירה, ניתן להפעיל את תקנה 2א' לחוק התכנון והבניה, ולשלוח מכתבים רשומים למסרבים לחתום לשם שמיעת התנגדותם. במקרה וההתנגדות אינה סבירה ייתכן כי הוועדה המקומית לתכנון ובניה תאשר בנייה גם ללא רוב זה. המפקח על בתים משותפים במשרד הפנים אחראי לבדיקת דירה מצבים בהם יש ניגודי אינטרסים כאלה, והוא יושפע רבות מהעמדה התכנונית של הוועדה המקומית לגבי ההתנגדות
בדק בית
מקרקעין כפי שמוגדר בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969:
קרקע, כל הבנוי והנטוע עליה וכל דבר המחובר אליה: חיבור של קבע או חיבור זמני. בעלות במקרקעין היא זכות להחזיק במקרקעין ולעשות בהם כל עיסקה לפי דין או לפי הסכם. הבעלות על מקרקעין כוללת את העומק שמתחת לפני הקרקע (בעלות על מחצבים), וגם בתחום שמעל הקרקע למעט מעבר מעל הקרקע (טיסה). המדינה שומרת לעצמה את הזכות על המשאבים הטיבעים שלה כגון מחצבים ובסמכותה להפקיע את הקרקע. מקרקעין קרויים גם נכסי דלא ניידי (ובראשי תיבות: נדל"ן), משום שמאפיין של נכסים אלה הוא חוסר היכולת להזיזם ממקומם (להבדיל ממיטלטלין - נכסים שניתן להעבירם ממקום למקום).
בדק בית
